תחילת תהליך חקירת אירועי אלימות במשפחה
בדרך כלל, תהליך חקירת אירועי אלימות במשפחה מתחיל בהגשת דו"ח לרשויות אכיפת החוק מאנשים מודאגים המתגוררים בסביבת הקורבנות, בני משפחה או אנשי מקצוע הקשורים לשירותי הרווחה, כמו פקידי סעד, עובדים סוציאליים, או אפילו יועצי בית ספר, האחראים על רווחת הילדים.
במקרים הכוללים פשעי תקיפה, אין זה נדיר שקורבנות פונים לסיוע רפואי בבית חולים או במרפאה. בתרחישים כאלה, הכרחי, כפי שנקבע בחוק, שאנשי מקצוע בתחום הבריאות ימלאו את חובתם על ידי יידוע מיידי לרשויות אם הם חושדים שהמטופל עלול להיות קורבן לתקיפה או אלימות במשפחה.
חומרת עבירות אלמ"ב והטיפול בהן
אי אפשר להפריז בחומרתן של עבירות אלימות במשפחה, ככל שהן אכן מתרחשות בכל תיק שכזה; עבירות אלמ"ב המטופלות בדרך כלל על ידי הפרקליטות ולא רק על ידי המשטרה. במרבית המקרים, לאחר חקירה מעמיקה, מוגש כתב אישום ומוגשת בקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד הנאשם החשוד במעשים חמורים אלו.
הגדרת עבירת התקיפה בחוק העונשין
המונח "תקיפה" כהגדרתו בחוק העונשין כולל פעולות כמו פגיעה פיזית, יצירת מגע, דחיפה או הפעלת כוח על גופו של אדם, בין אם במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמתו או תוך כדי הונאת הקורבן להסכמה. בנוסף, הגדרה זו משתרעת על שימוש בכוח לא ישיר – הכולל הפעלת חום, קור, אור, חשמל, גז, ריח או כל חפץ או חומר אחר, ובלבד שכוח כזה יופעל במידה הגורמת לנזק או אי נוחות.
דרגות שונות של עבירות תקיפה
קיימות דרגות שונות של עבירות תקיפה, החל מהפחות חמורה, המכונה "תקיפה סתם" או "תקיפה פשוטה", ועד לחמורה ביותר, המכונה תקיפה בנסיבות מחמירות. החוק מפרט את הנסיבות ואת ההקשר של ביצוע עבירות תקיפה כאלו, ומונה דרגות ענישה שונות לכל דרגה כזו, על פי המקרה וההקשר שלה.
- תקיפה קלה, שאינה כרוכה בפגיעה בקורבן, גוררת עונש מרבי של עד שנתיים מאסר.
- תקיפה שגרמה ל"חבלה ממשית", כזו אשר בדרך כלל גם נראית לעין, המכונה עבירת תקיפה בסיווג בינוני, מתייחסת למעשה הפגיעה הביא לדימום או להתערבות רפואית משמעותית. העונש הקבוע על עבירה כזו הוא מאסר מירבי של עד שלוש שנים.
- תקיפה המבוצעת בנסיבות מחמירות מתייחסת לצורה חמורה של תקיפה, הכוללת הן תקיפה סתם והן תקיפה הגורמת לנזק פיזי. תקיפה כזו מתוארת בחוק במקרים בהם שני אנשים או יותר משתפים פעולה כדי לבצע את התקיפה. במקרים כאלה, העונש המוטל חמור פי שניים מהעונש על העבירה הראשונית.
חלופת מעצר בית לנאשמים באלימות במשפחה
בתי המשפט אינם מזדרזים לאפשר את שחרורו של חשוד ל"מעצר בית" במקרים של אלימות במשפחה, במיוחד כאשר החשוד נחשד כי פגע פיזית בבן זוגו, ילדיו או ילדי הקורבן, או השתמש בסכין או בחפץ אחר נגד הקורבן. מעבר לכך, אם מצבו של הנפגע קשה, מופעלת כנגד החשוד הנאשם "עילת מעצר סטטוטורית", לעיתים קרובות עד תום ההליכים.
במידה ובית המשפט יקבע כי יש מקום לשחרר את מבצע אלימות במשפחה למעצר בית, יוצב העבריין בתנאים מגבילים במיוחד. תנאים אלו כוללים איסור מוחלט על יציאה מהבית בכל שעה ביום, חובה למגורים במקום מרוחק ממקום מגוריו של הנפגע ואיסור על כל צורה של מגע ישיר או עקיף עם הנפגע.
כמו כן, הנאשם יהיה נתון לפיקוח של שני מפקחים לפחות (בדרך כלל קרובי משפחתו או חבריו הקרובים של החשוד), ויידרש להעמיד פיקדון או ערבות כספית, וכן חתימה על ערבות עצמית וערבות מצד שלישי. אמצעים אלו מיושמים כדי להבטיח שהנאשם לא יפר את תנאי שחרורם.
ענישה על אלימות במשפחה
העונש על אירוע בודד או ריבוי מקרים של אלימות בני זוג, הכולל פעולות כמו סטירות, אגרופים, בעיטות, תלישת שיער ואיומים, נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. אם מעשי האלימות הביאו לפציעות הדורשות טיפול רפואי, כמו חבלות, או פציעה יותר משמעותית, אשר למשל מצריכה אשפוז, ניתן להאריך את משך המאסר ל-12-36 חודשים. גם אם קורבן העבירה מבקש לבטל את תלונתו – בקשתו אינה מהווה עילה לסיום החקירה ו/או המשך ההליך הפלילי נגד החשוד במעשה.
חוסר עניין לציבור
לעיתים ניתן שלא להעמיד לדין אדם הנחשד באלימות במשפחה מ"חוסר עניין לציבור", אולם גם לכך יש כללים ברורים ונוקשים: ההחלטה בדבר סגירת התיק מחוסר עניין לציבור טעונה אישור של קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, וכן אישור של קצין חקירות מרחבי.
בנוסף, יכולה המשטרה כחלופה להעמדה לדין, להפנות את החשוד ומשפחתו למרכז ייעודי למניעה וטיפול באלימות במשפחה, בהסכמתם, על מנת לאפשר חלופה טיפולית לפתרון הבעיה בעתיד, זאת בהנחה שהתא המשפחתי מבקש להישאר שלם למרות המקרים הקשים שקרו במסגרתו.
יתרון הסיוע של עו"ד פלילי המתמחה בעבירות אלימות במשפחה
כאמור לעיל, החוק מתייחס בחומרה יתירה ורבה לעבירות של אלימות במשפחה. לכן כבר בתחילת ההליך, עוד בעת ההתמודדות עם תלונה בגין אלמ"ב, יש יתרון מובהק בקבלת ייעוץ ושירות של עורך דין פלילי במהלך חקירת עבירות אלימות במשפחה, שכן סיוע זה יכול למנוע הגשת כתבי אישום עתידיים שיובילו לקשיים וסבל משמעותיים לכל הצדדים המעורבים בתקיפה.
