להלן סוגים עיקריים של עבירת אלימות ברות-ענישה על פי החוק:
- עבירת חבלה חמורה
- עבירת פציעה
- עבירת תקיפה
- עבירת נסיבות מחמירות
- עבירת תגרה
- תקיפה של עובד ציבור
- עבירת חבלה בכוונה מחמירה
- עבירת חבלה ממשית
- עבירת תקיפה סתם
- עבירת תקיפות שונות
- עבירת אלימות במהלך שירות צבאי (חוק השיפוט הצבאי).
להלן הרחבה בקצרה על כל אחד מהמקרים, עם קישור לעמוד מפורט יותר בכל נושא:
- עבירת חבלה חמורה:
חבלה חמורה היא נגרמת כתוצאה מתקיפה מסוכנת, מסוגלת לגרום לנזק משמעותי ומתמשך באיכות חייו ובבריאותו הפיזית והנפשית של הקורבן. יש לו את הפוטנציאל לגרום נזק מתמשך או לגרום נזק חמור לחלקי גוף שונים של הקורבן, וכן לבריאותו הנפשית.
ההשלכות לביצוע פשע כזה הן חמורות, כפי שנקבע בסעיף 333 לחוק העונשין, לרבות עונשי מאסר ארוכים של שנים (לעיתים עד 7 שנים). הפסיקה הישראלית במקרים כאלו קובעת כי גם תקיפה לא ישירה בין הנאשם בתקיפה לבין קורבנו, כלומר – ללא מגע פיסי ביניהם – יכולה להיחשב כעבירת חבלה חמורה. במילים אחרות, גם שליחת אחרים ותכנון חבלה חמורה באחר, יכולים להביא להרשעה ומאסר בגין עבירת חבלה חמורה.
- עבירת פציעה:
לפי סעיף 334 לחוק העונשין, מעשה מכוון של חיתוך בגוף או בעור של אדם, הגורם נזק לעצמו או לאחרים, נחשב "פשע" חמור אשר מבטיח עונש מאסר חמור לתקופה של שלוש שנים.
פציעות אלה נגרמות כתוצאה מאלימות המבוצעת על ידי חשוד התוקף את זולתו, תוך שימוש בנשק חם או קר, מתוך כוונה תחילה להגביר את חומרת ההתקפה – ולכן החוק מתייחס לעבירת פציעה בחומרה יתירה.
- עבירת תקיפה:
סעיף 378 לחוק העונשין הפלילי מספק הגדרה מקיפה לשאלה מהי תקיפה ומה היא כוללת בתוכה.
חשו לומר כי "תקיפה" היא מונח בעל משקל משמעותי בתחום המשפט. הגדרה מקיפה זו משתרעת על כל מעשה כוחני המופעל על אדם אחר, בהיעדר הסכמה מפורשת וחד משמעית או באמצעי מרמה. חשוב לציין כי גם פעולות חסרות משמעות לכאורה, אשר עשויות שלא להיחשב באופן כפעולות אלימות לתפיסתנו, יכולות להיחשב כתקיפה לפי הוראת חוק זו – לא פעם על פי התוצאה של המעשה, ולא על פי כוונת המבצע של המעשה עצמו.
מה מחשיב החוק כ'תקיפה'? ובכן, החוק כולל לא רק את כוונתו של אדם לפגוע, אלא גם את הפעולה הכוחנית שננקטת על ידו כנגד אדם אחר – לרבות אפילו הנגיעה הקלה ביותר – בין אם היא יזומה ישירות על ידי התוקף ובין אם בעקיפין באמצעי אחר.
יש גם חשיבות לאופי ולדרך הפעלת הכח הפוגע על ידי הנאשם כלפי הקורבן, כמו למשל תקיפה באמצעות קור, חום, חשיפת הקורבן לזרם חשמלי, שימוש בגז וכן במעוררי ריחות שונים – למעשה, כל אמצעי שעשוי להסב נזק או אי נוחות לאחר.
עוד חשוב לומר כי עבירת תקיפה לא בהכרח גורמת נזק בפועל, ולעיתים די בניסיון לגרום נזק על מנת להרשיע אדם בעבירה מסוג זה.
- עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות:
שימוש בנשק חם או קר על ידי התוקף עשוי להביא לאישום של עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות. יתרה מכך, כאשר מעשים אלו מתרחשים בנוכחות מספר אנשים, גם אם רק אדם אחד מבצע בפועל את מעשה התקיפה, כל המשתתפים בעבירה, בין אם באופן פעיל ובין אם באופן סביל, עלולים לעמוד לדין בגינה. כתוצאה מכך, ההשלכות המשפטיות הינן כפולות, לרבות משך המאסר העלול להיות מושת על הנאשמים במקרה של הרשעה.
במקרה של בן משפחה שנפל קורבן לתקיפה בנסיבות מחמירות, המקרה נחשב לעבירה חמורה במיוחד. במקרה של הרשעה, העונש עלול להגיע עד כדי 10 שנות מאסר. תקיפה בנסיבות מחמירות הכוללת גם פציעה של בן משפחה עלולה להביא, במקרה של הרשעה, לעונש מאסר כפול מכך – עד 20 שנות מאסר.
- עבירת תגרה:
עבירת תגרה או קטטה, באופן מעניין, אינה מוגדרת דיה בחוק היבש, אבל מטבעה מדובר בחלק מסל עבירות האלימות השונות.
מעורבות באירועי תגרה או קטטה, שמתרחש בתחום ציבורי, עלולה להביא את כל המעורבים באירוע לתקופת מאסר פוטנציאלית של עד שנה אחת.
יחד עם זאת, אם חשוד במעורבות בתגרה פעל בהגנה עצמית בהתאם להוראות החוק, הוא לא יעמוד בפני תביעה בגין מעשיו בתנאים אלה. לכן חשובה מאוד הצגת גרסה לאחר התייעצות עם עורך דין, לגבי המעורבות בקטטה או תגרה.
- עבירת תקיפה של עובד ציבור
אם קורבן העבירה הינו עובד ציבור או מי שמחויב על פי חוק למלא תפקיד לתת שירות המוגדר כציבורי, והעבירה קשורה ישירות לביצוע או מילוי החובה הציבורית של הקורבן, המורשעים בעבירת תקיפה של עובד ציבורי עלולים לקבל עונש מקסימלי של עד שלוש שנים מאסר, כמפורט בסעיף 382א לחוק העונשין.
במקרים מסוימים, משך העונש עשוי להתארך עד לתקופה של חמש שנים. מתי זה קורה?
ראשית, אם הדבר מתרחש כאשר המבצע מבצע את המעשה מתוך כוונה מכוונת לעכב או להפריע לאדם למלא את חובותיו שנקבעו לו או לגרום להפרעה בעיסוקיו.
שנית, הדבר חל כאשר התוקף מחזיק בנשק, חם או קר, תוך כדי ביצוע תקיפה של עובד ציבור.
לבסוף, אם המתקפה מבוצעת על ידי קבוצה הכוללת יותר משני אנשים כנגד עובד ציבור מסויים, רף הענישה המקובל עולה.
החוק גם מייחד תקיפה של בעלי מקצועות מסויימות בתחום העבודה הציבורית:
יתרה מכך, ככל שהתקיפה מבוצעת נגד אדם הממלא תפקיד בתחום המענה לשעת חירום כגון רופא, פרמדיק, רופא מתמחה או רופא בכיר, או כל עובד במחלקה לרפואה דחופה, או נגד אדם המגיש עזרה וטיפול למי שנמצא במצב אנוש או במצב של סכנת חיים, ההשלכות המשפטיות על התוקף מתגברות משמעותית. העונש הקבוע לעבירה זו הוא עונש מאסר של חמש שנים.
באופן דומה, במקרה שאדם המועסק בתחום החינוך או המופקד על ניהול ו/או פיקוח במוסד חינוכי הופך יעד לתקיפה, החוק קובע כי תוטל על התוקף או התוקפים תקופת מאסר של עד חמש שנים, ולעיתים אף יותר מכך, בהתאם לנסיבות.
- עבירת חבלה בכוונה מחמירה
החוק הפלילי הישראלי מייחס חומרה יתירה לעבירות אלימות הנעשות בכוונת מכוון, מתוך רצון מוכח לגרום לנזק גופני ונפשי של ממש לקורבן.
כתוצאה מכך, כאשר אדם מעורב באחד מהפעולות המפורטות בסעיף 329 לחוק, עם כוונה מכוונת לפגוע באדם עד כדי גרימת נכות, מום או חבלה חמורה כהגדרתה בחוק, הוא עלול לעמוד בפני עונש של עד 20 בכלא.
בדרך כלל, בעבירת חבלה בכוונה מחמירה יורשע אדם אשר גרם במזיד לפציעה משמעותית או פגיעה באמצעות נשק קר או חם.
- עבירת חבלה ממשית
במקרים בהם עבירה גרמה למה שמוגדר בחוק העונשין כ"חבלה של ממש", העונש הקבוע לפי סעיף 380 הוא מאסר לתקופה של עד שלוש שנים.
בחוק הישראלי, "חבלה ממשית" מוגדרת כגרימה של כל צורת כאב פיזי, מחלה או ליקוי נפשי או פיסי, בין אם היא בעלת אופי קבוע או זמני.
לדוגמא, סימנים גלויים של אלימות על הגוף, סימני מכות יבשות על הגוף או פצעים עם דם, שברים בעצמות וכו' יכולים להיחשב כמתאימים לפי ההגדרה המשפטית של "חבלה ממשית". יחד עם זאת פציעה קלה מאוד עשויה שלא לעמוד בקריטריונים, כאשר הדבר תלוי בנסיבות ובהקשר של האירוע המדובר.
עוד חשוב לציין כי סעיף 382(א) קובע כי כאשר העבירה נעשית ע"י שני אנשים או יותר, העונש שיושת על משתתפי התקיפה עלול להיות מוכפל. בדומה לכך, תקיפה בעבירה של חבלה ממשית עלולה להביא לעונש של שש שנים, מקום 3 שנים הקבועים בחוק על תקיפה הגורמת חבלה ממשית הנעשית על ידי אדם אחד.
החוק גם מתייחס בחומרה יתירה לגרימת חבלה ממשית על ידי בני משפחה: בסעיף 382(ב) נקבע כי כל מעשה המהווה תקיפה בעלת תוצאה של חבלה ממשית, הנעשית כלפי בן משפחה בהווה או לשעבר (בין היתר, מכח נישואין או גירושין), יביא להגדלה פי שניים של משך המאסר.
על פי הגדרה משפטית, בן משפחה כולל בן זוג המוכר על פי דין או אדם המוכר בפומבי ככזה, בנוסף לאדם קטין או חסר ישע שהחשוד בעבירת חבלה ממשית נושא באחריות משפטית לגביו כמוגדר בחוק.
- עבירת תקיפה סתם
עבירת התקיפה הכי נפוצה וגם המוכרת ביותר בחוק העונשין של מדינת ישראל, כמפורט בסעיף 379, מכונה "תקיפה סתם".
בדרך כלל, "תקיפה סתם" הינה ביצוע מעשה תקיפה כלפי אדם אחר ללא הצדקה ניכרת מצד התוקף, למשל בין אנשים שאינם מכירים אחד את השני אשר בנסיבות מסויימות נקלעו לביצוע עבירות אלימות אחד כלפי רעהו, וזאת מבלי שאיתה כוונה תחילה להגיע למצב זה ביניהם (ריב על מקומות חנייה, קטטה על חוף הים וכד').
המורשע בעבירת תקיפה סתם דינו בעונש מאסר של עד שנתיים.
- עבירת תקיפות שונות
לפי סעיף 381 לחוק העונשין הישראלי, מעשה תקיפה שנעשה אגב ביצוע של עבירה פלילית אחרת (כגון גניבה, סחיטה, איומים, אונס וכד'), או כדי למנוע מעצרו של מבצע העבירה או מעצרו של אדם אחר, עלול לעמוד בפני תקופת מאסר מקסימלית של עד שלוש שנים.
בנוסף, אם אותה תקיפה מתבצעת על ידי קבוצה המורכבת משני אנשים או יותר, תקופת המאסר שתושת עליהם עלולה להגיע עד ל-5 שנות מאסר.
- עבירת אלימות במהלך שירות צבאי (חוק השיפוט הצבאי).
במקביך לחוק האזרחי, גם חוק השיפוט הצבאי, המטפל בעבירות שונות בתחום השירות הצבאי במדינת ישראל, מבחין בין סוגים של עבירות תקיפה ואלימות, כפי שהוסבר בסעיפים 59-61 לחוק.
עבירת תקיפה פיזית של חייל מחייבת עונש מאסר של שנה, בעוד שעבירת תקיפת מפקד גוררת עמה עונש של שנתיים מאסר. ביצוע תקיפת מפקד או שוטר צבאי בעת מילוי תפקידו, וכן תקיפת חייל תוך כדי שמירה על רכוש, מקום או אדם, הממלא את תפקידו על פי דין ועל פי הפקודות, כרוכה בעונש של עד 5 שנות מאסר.
חוק השיפוט הצבאי גם מכיר במקרים ייחודיים של תקיפה, המוגדרים כ"התעללות בחיילים אחרים", הנעשית לכאורה במסגרת ההיררכית והפיקודית של הצבא.
כך למשל מעשה התעללות בחייל "פשוט", בדרך כלל בצבא הסדיר או בדרגות הנמוכות של צבא הקבע, צפויה לעונש של עד שנתיים מאסר.
עם זאת, אם הקורבן הינו חייל הינו פקוד של החשוד בתקיפה, או שהינו בדרגה פיקודית נמוכה ביחס לזו של התוקף אותו, פוטנציאל העונש גדל לשלוש שנים. באופן ספציפי, סעיפים אלו בחוק השיפוט הצבאי נועדו על מנת להיאבק בתופעת "טקסי החניכה" למיניהם בדרגות הפיקוד השונות, הכוללות התעללות פיסית ונפשית, אשר גורמות לא פעם גם לפציעות של חיילים ואף למעלה מכך.
כמו כן, על פי חוק השיפוט הצבאי, תקיפה אלימה בנסיבות מחמירות – אם תוך כדי ביצוע עבירות נוספות או על בעלות תוצאה קשה ויוצאת דופן – עלולה הענישה לטפס עד ל-7 שנות מאסר בפועל למורשעים בעבירות אלו.
למה חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי בכל מקרה של חשד במעורבות בעבירות אלימות?
כפי שניתן לראות, החוק הישראלי, האזרחי והצבאי, מייחסים חומרה יתירה לעבירות אלימות שונות. הרשעה בעבירה כזו בדרך כלל גוררת אחריה עונשי מאסר ממושכים וכן השלכות שליליות על חייו של מורשע גם לאחר סיום ריצוי עונשו.
בשעה שישנם עורכי דין רבים מספור בשוק הישראלי, לרבות עורכי דין פליליים, חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה, בעל ידע וניסיון רב במערכת המשפטית והפלילית של מדינת ישראל, על מנת לנסות ולחלץ את החשודים ממצבם המשפטי הסבוך והמסוכן.
באופן ספציפי, חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה בכל שלב של התיק – עוד לפני החקירה הראשונית, דרך חקירות ההמשך, וכלה במגעים מול התביעה הכללית וכמובן בעת ניהול משפט, אם מגיעים לידי כך.
בהקשר זה, חשוב לדעת:
- אל תתנו גרסה כלשהי במשטרה ללא התייעצות עם עורך דין פלילי מנוסה לפני כן, בין אם אתם מעורבים במיוחס לכם ובין אם לא. כל מה שתגידו במשטרה עלול לשמש כנגדכם!
- המשטרה לא מחוייבת למסור לכם בשלב החקירה את חומר הראיות המצוי בידה – חשוב לא "לנדב" לה מידע שלא לצורך, כי ייתכן ואין בידה כלל ראיות הקושרות אתכם למעשה וכי החוקרים מנסים להוציא ראיות כאלו מכם במהלך החקירה.
- להליך הפלילי יש כללים נוקשים וברורים, לרבות זכויות של חשודים בחקירה ונאשמים – אשר אינם מוכרים לרוב הציבור, אך מוכרים היטב לעורכי דין פליליים; עבירה של הרשויות על אחד הכללים הללו או יותר, עלולה לסגור את התיק גם אם היתה לכם מעורבות כלשהי במעשה המיוחס לכם.
- בכל שלב של חקירה, ובוודאי בעת מעבר לחקירה באזהרה, יש לכם את הזכות להתייעץ עם עורך דין – נצלו אותה! היוועצו בעורך דין פלילי מנוסה המכיר את הכללים ואת ההתנהלות בעולם זה, שברוב המקרים אינו מוכר לכם אבל הינו לחם חוקו של עורך דין פלילי בעל ידע וניסיון.
